דּוּ מַתְנִיתָא רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר סַלֵּי תְאֵינִים וְסַלֵּי עֲנָבִים וְקוּפּוֹת שֶׁל יֶרֶק כָּל זְמָן שֶׁהוּא מוֹכְרָן אֲכָסָרָא פָּטוּר. אָמַר רִבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שָׁלַח לִי רִבִּי יוֹסֵי בִּירְבִי אֶתְרוֹג וְאָמַר לִי זֶה בָּא בְיָדִי מִקֵּיסָרִין. וְלָמַדְתִּי בוֹ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים. שֶׁהוּא וַדַּאי. שֶׁהוּא טָמֵא. שֶׁלֹּא בָּא בְּיַד אַחֵר. שֶׁהוּא וַדַּאי. שֶׁפֵּירוֹת קֵיסָרִין וַדַּאי. שֶׁהוּא טָמֵא מַרְבִּיצִין עָלָיו מַיִם. שֶׁלֹּא בָּא בְּיַד אַחֵר שֶׁאִילּוּ בָא בְיַד אַחֵר הָיִיתִי מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה. וִיעַשֵּׂר מִמֶּנוּ עָלָיו. דּוּ חָשַׁשׁ לְהָדָא דְּבַר קַפָּרָא. דְּבַר קַפָּרָא אָמַר אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת מְשַׁלְּחִין לַחֲבֵירֵיהֶן דְּבָרִים חֲסֵרִין. וְלֹא מַתְנִיתִין הִיא רִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בְּוַדַּאי בִּלְבַד שֶׁיּוֹדִיעָן. אָתָא מֵימַר לָךְ אַף עַל גַּב דּוּ פְלֵיג עַל רַבָּנִין לָא עֲבַד עוּבְדָא דִכְווָתֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ולא מתני' היא ר' יוסי מתיר וכו'. ומנ''ל למידק שלא בא בידו אחר דילמא אף שהיה בידו אחר ולא רצה לתקנו דלטעמיה הוא דאזיל דס''ל במתני' דמותר לשלוח טבל ודאי ובלבד שיודיענו והרי הודיעו שהוא ודאי. ומשני אתא מימר לך דאע''ג דהוא פליג על רבנן לא עבד עובדא דכוותיה נגד החכמים אלא דמסתמא לא היה בידו לתקנו:
אמר רשב''ג וכו'. תוספתא היא (בפ''ג):
שהוא ודאי. אינו מתוקן. מדקאמר מקיסרין לפי שפירות קסרין ודאי הן וחייבין במעשר ולכן הודיעני שאינו מעושר:
שהוא טמא מרביצין עליו מים. כלומר שהוא מוכשר לקבל טומאה לפי שמרביצין עליו מים כדי שיהא הדר וזה למדתי מדאמר זה בא בידי ולא היה לו לומר אלא זה הוא מקסרין וזה בא בידי ללמדני שנזהרתי בו מליגע בדבר המטמא אחר שהוכשר לקבל טומאה:
שלא בא בידו אחר כו' היה מעשר וכו'. וכך הוא שם כלומר שלא היה צריך להודיעני שהוא מקסרין אם היה בידו אתרוג אחד לפי שהיה מעשר מזה על זה:
ויעשר ממנו עליו. ולמה שלח לו אינו מתוקן היה לו לעשר חתיכה אחת ממנו עליו. ומשני שהוא היה חישש להא דבר קפרא שאומר אין דרך בנ''א להיות משלחין לחבריהן דברים חסירין:
ולמדתי בו ג' דברים. מלשונו ששלח לי זה בא בידי מקיסרין כדמפרש ואזיל:
14a רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִפְּנֵי גִידּוּרוֹ הִתִּירוּ דְּמַאי בְגַסָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
התירו דמאי בגסה דהוא מתני' ר' יוסי וכו'. וכלומר והא דהתירו בדמאי בגסה ולא חייש למידי ר' יוסי לטעמיה דקאמר במתני' בס''פ דלעיל סלי תאנים וכו' אכסרה במדה גסה פטור דכל שהוא בגסה מידע ידע הלוקח או המקבל דזה לא עישר שהרי התירו לו למכור ולשלוח בגסה ומפריש הוא דמאי:
רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא וְלֹא מִפֵּירוֹת שֶׁהֵן מוּתָּרִין בְּקֵיסָרִין הוּא. אָמַר לֵיהּ וְלֹא רִבִּי הִתִּיר קֵיסָרִין. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל קוֹדֶם לְרִבִּי הָיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל ולא רבי. הוא שהתיר קסרין ורשב''ג קודם לרבי היה ועדיין לא התירו אותה:
ולא מפירות שהן מותרין בקסרין הוא. דהא אמרינן בפ' דלעיל שהתירו קסרין לפוטרה ממעשרות:
משנה: הַמּוֹלִיךְ חִיטָּיו לִטְחוֹן עִם הַכּוּתִי אוֹ לִטְחוֹן עִם עַם הָאָרֶץ בְּחֶזְקָתָן לְמַעְשְׂרוֹת וְלִשְׁבִיעִית. לִטְחוֹן הַנָּכְרִי דְּמַאי. הַמַּפְקִיד פֵּירוֹתָיו אֶצֶל הַכּוּתִי וְאֶצֶל עַם הָאָרֶץ בְּחֶזְקָתָן לְמַעְשְׂרוֹת וּלְשְׁבִיעִית וְאֶצֶל הַנָּכְרִי כְּפֵירוֹתָיו. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר דְּמַאי.
Pnei Moshe (non traduit)
רש''א דמאי. ר''ש סבר דאף בפירות פיקדון חיישינן שמא נתחלפו בבית העכו''ם עם פירות של ישראל אחר שכשם שישראל זה הפקיד אצלו כך חיישינן שמא ישראל אחר מן החשודים על המעשרות הפקיד גם כן בידו ונתחלפו אלו באלו ואין הלכה כרבי שמעון:
אצל העכו''ם כפירותיו. ורישא מפני שדרך בנ''א להוליך קופות רבות של חטין ולהניחן אצל הטוחן חיישינן שמא נתחלפה קופה זו בקופה אחרת של ישראל שהן דמאי אבל פירות בפקדון ליכא למימר שמא החליפן בפירות של ישראל אלא שמא החליפן העכו''ם בפירותיו לפיכך הן כפירותיו של עכו''ם. ודין פירות של עכו''ם תלוי בגמר מלאכתן ביד מי כדמפרשינן בגמ':
לטוחן עכו''ם דמאי. דחשוד הוא להחליף ושמא החליפן בחטין של ע''ה ולבתר דאשכחי לכותים יונה בראש הר גריזים שהיו עובדין אותה עשאום כעכו''ם לכל דבר:
הרי הן בחזקתן. דלא חשידי להחליף אלו המתוקנים באחרים שאינן מתוקנין:
מתני' המוליך חטים לטוחן כותי. לטחון אותן:
הלכה: רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן נִתְחַלְּפָה קוּפָּתוֹ אֶצֶל הַטָּחוֹן אִם הוּחְזָק עַם הָאָרֶץ לִהְיוֹת טוֹחֵן שָׁם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם חוֹשֵׁשׁ וְאִם לָאו אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְיָחוּשׁ מַה בֵּינָהּ וּלְסֵירָקִי. לֹא כֵן תַּנִּי סֵירָקִי שֶׁהָֽיְתָה מִסְתַּפֶּקֶת יוֹם אֶחָד מִן הָאָסוּר נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַיּוֹם הוֹכִיחַ לְכָל הַיָּמִים. סֵירָקִי אֵיפְשָׁר לָהּ שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּק. בְּרַם הָכָא לֹא הוּחְזָק עַם הָאָרֶץ לִהְיוֹת טוֹחֵן שָׁם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
סידקית אפשר לה שלא להסתפק. בתמיה כלומר שאני סידקית שהרי אי אפשר לה שלא להסתפק ולמכור וכיון שראינו יום א' שהיא משתמשת ומוכרת מן האיסור חוששין לכל הימים אבל הכא אם לא הוחזק ע''ה להיות טוחן שם באותו היום למאי ניחוש דהא הטוחן גופיה אינו חשוד להחליף הוא כמו הסידקת שראינו אותה בעצמה מסתפקת ומוכרת מן האיסור:
לא כן תני סידקית שהיה מסתפקת יום א' מן האסור. למכור הימנו נעשה אותו יום הוכיח לכל הימים וחוששין מליקח ממנה ואמאי קאמרת הכא דדוקא אם טחן באותו היום הוא דחוששין:
ויחוש ואפי' מיום אחד וכי מה בינה לבין סדקית. המוכרת תבואה על יד על יד קרויה סידקית א''נ סירקית והיא סוחרת ישמעאלית. וגרסינן להא בפ''ק דכתובות (בהלכה י'):
ואם לאו. שלא טחן ע''ה באותו היום אינו חושש שמא מיום אתמול או מקודם נשאר שם של ע''ה ונתחלף עם שלו:
חושש שמא נתחלפה עם של ע''ה:
גמ' נתחלפה קופתו. שנתחלף לו לחבר קופתו של חטין אצל הטוחן:
הָכָא אַתְּ אָמַר לְטָחָן הַנָּכְרִי דְּמַיי. וְהָכָא אַתְּ אָמַר אֶצֶל הַנָּכְרִי כְפֵירוֹתָיו. כָּאן קוּפָּה בְקוּפּוֹת וְכָאן פֵּירוֹת בְּפֵירוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
כאן קופה בקופות. ברישא שדרך להוליך להטוחן בקופה ובמדה וחיישינן שמא נתחלפה קופתו בקופתו של ע''ה שהניח גם הוא לטחון כפי אותה המדה הלכך הוי דמאי אבל בסיפא שהפקיד אצלו פירות שלא במדה וליכא למיחש כ''א שהחליף אותן בפירות שלו הלכך דינם כפירותיו:
הכא את אמר וכו'. מ''ש ברישא המוליך אצל הטוחן עכו''ם דאמרת דמאי הוא. ומ''ש בסיפא דאמרת כפירותיו:
רִבִּי טַייְפָא סָמוּקָא בְּשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ כּוּתִין נֶאֱמָנִין עַל הַפִּיקָּדוֹן. 14b וְלָא מַתְנִיתָא הִיא אֶצֶל הַכּוּתִי. מַתְנִיתִין עַד שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ אָתָא מֵימַר אֲפִילוּ מִשֶּׁנֶּחְשְׁדוּ. מַהוּ שֶׁיְּהֵא נֶאֱמָן לוֹמַר נָטַלְתִּיו וְהִנַּחְתִּי אֲחֵרִים מְתוּקָּנִין תַּחְתֵּיהֶן. אִם אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּטַל הֶאֱמִינוֹ שֶׁנָּתַן. אִם אֵין אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּטַל אַל תַּאֲמִינֵהוּ שֶׁנָּתַן. כּוּתִי אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּתַן וְאֵין אַתְּ מַאֲמִינוֹ שֶׁנָּטַל. רִבִּי יוֹנָה בְּעִי מַה נָן קַיָּמִין אִם בְּאוֹמֵר מִשֶׁלִּי הֵן. אֲפִילוּ עַם הָאָרֶץ לֹא יְהֵא נֶאֱמָן. אִם בְּאוֹמֵר פְּלוֹנִי עִישֵּׂר לִי אֲפִילוּ כּוּתִי יְהֵא נֶאֱמָן. אָמַר רִבִּי בָּא תִּיפְתָּר כְּמָאן דְּאָמַר כּוּתִי כְגוֹי. דְּאִיתְפַּלְּגוּן כּוּתִי כְגוֹי דִבְרֵי רִבִּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כּוּתִי כְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.
Pnei Moshe (non traduit)
תיפתר כמ''ד כותי דינו כעכו''ם דאיתפלגון וכו' לעיל (בברכות ט''ז) ובכמה מקומות:
מה אנן קיימין. בהא דמחלק בין ע''ה לכותי הא במתני' קתני דדין שניהם שוה הוא אם באומר משלי הן שנתתי תחתיהם והן מתוקנים אפילו ע''ה לא יהא נאמן דמסתמא כל מה שביד ע''ה אינו מתוקן הוא ואם בשאומר פלוני חבר עישר ותקן לי פירותי. אפי' כותי יהא נאמן:
כותי שאמר כך בדידיה אמרינן. את מאמינו שנטל ואין את מאמינו שנתן. כצ''ל דמה שאומר שנתן אחרים מתוקנים תחתיהן אין מאמינים לו:
ואם אין את מאמינו שנטל אל תאמינהו שנתן. כלומר אם אין אתה רוצה להאמינו שנתן צריך שלא תאמין נמי שאומר שנטל ואז לא הוי כלום מה שאמר וא''כ הפירות בחזקתן:
מהו שיהא נאמן וכו' בעם הארץ קמיבעיא ליה אם נאמן הוא לומר נטלתיו לזה והחלפתי באחרים מתוקנים תחתיהן וקאמר דמסתברא דנאמן הוא דאם אתה מאמינו שנטל לאלו תאמינו ג''כ שנתן המתוקנים תחתיהן שהרי ע''פ דבורו הוא דאיכא חששא דנטילה דאי לאו הכי אין חשוד להחליף הוא וא''כ האמינו גם לזה שאומר שנתן תחתיהן:
ולא מתניתא היא. המפקיד אצל הכותי בחזקתן ובו ומאי קמ''ל ומשני דמתני' איכא למימר דמיירי עד שלא נחשדו הכותים ואתא מימר לך דאפי' משנחשדו על שארי דברים. להחליף לא חשידי:
כותים נאמנים על הפקדון. ולא חשידי להחליף:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source